<h1>מעשה רוקח סימן צ"ז</h1>
<h2>דף י.</h2>
ובה"א עומד ואומר זה וזה אני נוטל וקאמר רבא שם טעמא דאם אומר מכאן אני נוטל למחר זימנין דמטלטל ושבוק וקמטלטלי מידי דלא חזי' לי' שהרי לא זמן את כולם אבל אם אומר זה וזה אני נוטל אינו מטלטל אלא אותו שזמן ופריך והא אמרת בעומד מרחוק ואינו מנענע סגי אלמא לא בדק מאתמול הכחושים והשמינים ואכתי איכא למיחש כשיבדק אחר השמינים שבק האי ושקל אידך שלא הזמין ומשני ה"מ היכא דידע מעיו"ט דהני הוא דהזמין דתו בין שהם כחושים או שמינים לא שקיל אחריני שהוא יודע שמוקצין הם שלא זימנן אבל כשבא לבדוק ביו"ט שלא בירר דבריו מעיו"ט וסמך על בדיקת מחר שיבדוק את כולם זמנין דמשתכחי כחושים וקא מטלטל מידי דלא חזי' לי' כי לא זמן את כולם א"נ זמנין דמשתכחו כלהו כחושים ושבקנהו ואתא לאמנועי משמחת יו"ט אבל כשאתה מזקיקין לברר אינו סומך אלא על אילו שזימן הוא נוטל ולא ממנע משמחת יו"ט ואנן השתא דמטלטלין ומברין ביו"ט את האווזת ואת התרנגולת מפני כי לצורך יו"ט הונחו ואם נתנו לו במתנה מנהג (אפשר צ"ל מן הסתם) לצורך יו"ט הם באים הלכך יכול לברר וליקח איזה שירצה אבל מי שיש תרנגולת בבית לגדל ביצים צ"ל מעיו"ט זה וזה אני נוטל ולא יטול אלא מה שמפרש.
